קוראים לי עידן אפלמן. אני מורה לספרות ומחנך כיתה בבית ספר עירוני ב' ע"ש רבין במודיעין מכבים-רעות

​

השכלתי הינה:

- לימודי תואר שני במסלול מחקרי בחוג למחשבת החינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים.

- תואר ראשון בחינוך וספרות עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים.

- תעודת הוראה במכון כרם להסבת אקדמאים להוראה.

- תעודת קורס הכשרת מורים לעברית כשפה זרה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

​

למה החלטתי להקים את האתר הזה?

​

דמיינו מרפאה. במרפאה יש רופא. לרופא יש 45 דקות לקבל אליו כ-30 מטופלים. לפעמים יותר, לפעמים פחות. במשך כל הזמן הזה הוא נותן לכל מבקר את הטיפול הזהה לקודמו בתור. זאת מבלי לבדוק את הרקע והעבר של המטופל, מבלי לאבחן מה מציק לו באותו היום ומבלי לספק לו את התנאים הנאותים להחלמה. הייתם רוצים ללכת לרופא כזה? 

במסגרת תפקידי אני מלמד מספר רב של כיתות. בכל כיתה יש לי כ-34 תלמידים. מה שאומר שמידי שבוע אני עומד מול מאות תלמידים, אשר כל אחד ואחת מהם הוא עולם ומלואו. התלמיד שיושב אצלי בכיתה מגיע כל יום עם חוויות שונות שצבר ועם מצב רוח ומוטיבציה ללמידה, המשתנים בהתאם. לא תמיד המרחב הכיתתי מאפשר למידה עמוקה ונאותה. לכן, מצב שבו תלמידים ישארו מאחור, לא יבינו את החומר הנלמד, ירגישו נבוכים לשאול שאלות - הינו מצב שהוא מציאותי לצערי. תלמיד אשר יושב בכיתה לא דומה במאום למי שיושב/ת לידו בשולחן. לכן, ההוראה תחלחל לכל אחד מהם באופן שונה ובקצב שונה.

​

מעבר לכך - המציאות לימדה אותי שספרות הוא לא מהאהובים שבמקצועות. בשנת 2013 פורסם כי זהו המקצוע השנוא על כ-33% מתלמידי התיכון בישראל. בזמני הקצר במערכת החינוך השאלה "מה ללמוד ספרות יעזור לי בחיים" עלתה לא פעם ולא פעמיים. אם נשים את הקלפים על השולחן - גם אני בתור תלמיד לא אהבתי את מקצוע הספרות. אהבתי לקרוא, אהבתי לכתוב, אהבתי לדמיין את החומר הנלמד בראשי, אך לא אהבתי את הלמידה עצמה. עם זאת, בעיני, הספרות מכילה בתוכה עולמות מדהימים שדרכם ניתן להגיע לנפשו של הילד ואף לנפשו של המבוגר. לכן שמתי לי למטרה להפוך את לימודי הספרות לחוויה. לקרב את התלמיד אל החומר ולא לכפות את החומר על התלמיד. לכן הרבה מאד מהמטלות שאני נותן כוללות בתוכן גם עבודה יצירתית. עוד על כך בהמשך.

​

עבודה יצירתית

​

ספרות לפי ההגדרה שלה, היא הבעה בכתב של יצירה. יצירה, לפי ההגדרה שלה היא משהו שבא מתוך נפש האדם. לא בהכרח משהו עובדתי. הדרך הטובה ביותר ללמידה היא דרך יישום החומר. תארו לכם שיעור ספורט בו המורה עומד בכתה ומסביר לתלמידים על עקרונות נכונים לריצה או על ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים - אך לא מוציא את התלמידים לרוץ ולחוות את המקצוע? או שיעור מתמטיקה בו המורה מסביר את משפט פיתגורס וממשיך הלאה לנושא הבא מבלי אפילו לצייר משולש הלוח?

​

בעיני, הדרך הכי טובה ללמוד ספרות היא דרך כתיבה. עם זאת, אני מודע לכך שלא כל תלמיד שיושב בכיתה ירגיש בנוח לכתוב, על אחת כמה וכמה לחשוף את שכתב. לכן, כשאתן שיעורי בית לתלמידיי הם יוכלו לבחור באחת מבין שתי משימות:

1. המשימה האחת תהיה משימה "טכנית". משנקרא - 'כמו בספר' - לקרוא יצירה ולענות על שאלות.

2. המשימה השניה תהיה משימה יצירתית. משימה בה ידרשו התלמידים לעבודה מאומצת יותר, מושקעת יותר ומתגמלת יותר. זה יכול להיות לכתוב שיר / סיפור קצר ולנתחו לפי עקרונות הלמידה בכיתה. זה יכול להיות להכין פעילות כיתתית להטמעת החומר, לחבר סיכום לקראת מבחנים, לצלם שיעור וידאו כדוגמת השיעורים פה באתר ועוד רבים הרעיונות והמקומות אליהם ניתן להגיע אם רק ניתן למוח שלנו לפרוץ את גבולות היצירה.